פעם, כשדיברו על "שמירה" התכוונו להגנה על המולדת. אחד הארגונים הציוניים החשובים ביותר כינה את עצמו "השומר". אח"כ כשאמרו על מישהו שהוא "שומר" התכוונו לזה שהוא שומר על עצמו. על אורך חיים בריא, חדר כושר, דיאטה, תזונה וכו'.
בימינו לשמור זה אומר רק דבר אחד - לשמור את מה שעשית לפני רגע על המחשב שלך. לא שמרת, הכל מתאייד. אתה יכול להיות מוכשר, יצירתי, חרוץ, שקדן, לומד עצמאית ומה לא...אבל אם לא תזכור לשמור, אתה צפוי לשעות של תסכול, הטחת הראש בשולחן, ניסיונות נואשים לשחזור ומועקה הקשורה למושג 'עבודה סיזיפית' שלהרגשתך הומצא מחדש ובמיוחד עבורך.
אני, בתור אחד שמרבה לשכוח, לא יכול לזכור לעשות את כל מה שאני צריך לעשות על המחשב, גם לעשות את זה כמו שצריך וגם תוך כדי לזכור את עניין השמירה החמקמק הזה. בשביל אנשים כמוני הומצאה השמירה האוטומטית כל כמה שניות, רק חבל שהיא לא חלה על כל פעולה מחשבית.
אני שוקד בימים אלו על בניית אתר אינטרנט משלי. חוויה שכל אדם בימינו צפוי לעבור בשלב זה או אחר של חייו. אתה יושב ומזין תוכן במחשב - תמונות, טקסטים, קישורים ועוד הגיגים חד פעמיים שחשבת עליהם ברגע מסוים ונדמה לך שמהרגע שתכתוב אותם הם קיימים לנצח. ממש כמו על הנייר בחוזה הבלתי כתוב שבינך לבין עטים, עפרונות ודפים.
לא כך לגבי המחשב. למרות שבאופן אינסטינקטיבי אתה אוהב את המחשב שלך (אפילו מאוד), הוא עלול לבגוד בך ברגע האמת - להיתקע, להיכבות או לעשות פעולות מוזרות כנגד רצונך ועוד אלף ואחד דברים בלתי מובנים ובלתי הגיוניים שהוא סוגר בינו לבין עצמו ולא משתף אותך בשיקולים.
אומנם, יש מגוון פתרונות. לדוגמא, אפשר לשמור את התוכן על חומרה כלשהי. דיסק און-קי או כונן קשיח, רק שאז יש בעיה אחרת. אתה אמור לחשוב איפה לשמור אותם בבית. לעתים השמירה מצליחה, אבל לזכור היכן שמרת את אותם חפצים מחשביים בלתי אסתטיים ויקרים מפז, זה כבר למעלה ממך.
אפשרות אחרת היא השמירה האינטרנטית - במייל, בענן וירטואלי או על גבי הבלוג שלך. רק שגם פעולות אלו תלויות בנכונות המחשב שלך לפעול כרצונך וביכולת שלך לזכור לשמור וחזרנו לאותה בעיה.
בקיצור, נושא השמירה הפך מנושא לאומי למצוקה אישית ולנושא מכונן בחיינו בעל כורחנו, וכמו אז גם היום, נותר לנו לעמוד על המשמר ולקוות לטוב.
