בדידותו של הרץ עם הבגדים הלא הדוקים

10.5.10

אנו מדברים פה על תופעה לא צפויה. לעיתים קורה שאדם מחליט ברגע אחד שכדאי שלהיות בריא וזה דבר חיובי. ושיכול להיות שכדאי להשקיע בזה באמת. לכל אחד זה יכול לקרות מסיבות אחרות: אחדים נתקפים במחלת הבריאות בהקשר של הגיל שלהם, אחרים רואים בבריאות משימת חיים כהתקפת נגד עולם תעשיית המזון, ואילו אני ישבתי לתומי בביתי החדש בבקעה, ירושלים וראיתי סרט תעמולתי נגד חברת מק'דונלדס ועל נזקי האכילה הרבים מספור בגן העדן הגהנומי שבשערו האות M הצהובה המתנוססת בראשי חוצות.

לא, אל דאגה, לא הפכתי למטיפן בריאות, גם לא ללוחם חירות למען תזונה בריאה ומודעת יותר. מבין כל ההערות הציניות והמראות מעוררי הגועל של המשתתף בסרט נאמרה הערת אגב שתפסה את תשומת ליבי : "תזונאים רבים מציינים כי פעילות ספורטיבית קבועה מסייעת לשמור על הבריאות במידה רבה יותר משמירה על דיאטה זו או אחרת" פתאום זה תפס אותי. החלטתי להפוך את הספורט בחיי לתחביב קבוע בדמות ריצות לילה לטווחים ארוכים. בהדרגה הגדלתי את הטווחים עד שהגעתי למצב שלי היום (חודש אחרי) עם 3-4 ריצות בשבוע למרחק של 4.5 ק"מ. (אחדים מכם תופסים עכשיו את הראש- איך נפלו גיבורים)

אה-מה-מה, אתה מתחיל לרוץ ומגלה שזה ממש כיף....אתה רץ עוד ועוד וכל פעם מרגיש יותר טוב עם עצמך על הישגיך כי רבים, אבל פתאום זה מתחיל לכאוב בקרסול ואתה נפצע- ככה זה עם ספורט - נפצעים. אבל אם תחביב אז כבר עד הסוף. קבלו את שיטת Rice לנקע בקרסול

R מנוחה

I קרח

C לחץ בדמות תחבושת אלסטית

E הרמה

אני יושב לי עם הקרח והרגל מורמת ומרגיש מרומה, זה היה אמור להבריא לי את כל המערכות והנה אני יושב באותה צורה ולא זז ממקומי ובטח לא רץ. בהיותי לא יכול לזוז התחלתי חוקר את מבנה הקרסול שלי וגיליתי שבקרסול שלי יש כמה רצועות עדינות המחברות את הרגל לכף ואלו הן עדינות ביותר ושעומסים עליהן הן מרגישות את זה מיד. הכל נראה מתוחכם וגאוני (סחטיין על האבולוציה) אתה יושב קצת על המחשב ומגלה שלרוץ זה לא תחביב זול ופשוט. תכניות הריצה הקיימות באינטרנט מדברות על מושג שהיה לי חדש ותוקפני - "דופק מטרה" חישוב מתמטי לבוגרי 3 יח"ל מספיק והנה אתה מגלה את המספר הנכסף. אבל איך מודדים אותו - זה כבר אומנות שעולה 1000 תקילין לחסכנים וכמה אלפי זוזים למי שרוצה לדעת גם את מרחק הריצה, בקיצור למשוגעים.

טוב זה כבר מוגזם, אבל אם זה תחביב אז צריך גם לפגוש אותו בחביבותו- נרשמתי למרתון ת"א. אל תבינו לא נכון אני לא רץ את המרתון, גם לא את ריצת החצי מרתון וגם לא את ריצת ה10 ק"מ. למתחילים כמוני המציאו ריצה למען ההרגשה הטובה - ריצת 10% ממרתון 4.2 ק"מ אתה גם יכול לסיים את זה וגם להגיד שהשתתפת במרתון ת"א בלי להיות פסיכופט אמיתי. ביום שישי הקרוב זה מתקיים בשד' רוקח. ומה אני אגיד- להופיע שם זה כמו להיות מרגל בארץ זרה, אדם שהוזמן למסיבה בטעות ולאף אחד לא נעים להגיד. ככה מרגיש ירושלמי בת"א.