ילדים זה שמחה (לאיד)

כשאין לך ילדים אתה שומע מכל מיני אנשים קרובים שאומרים לך, שילדים זה מדהים, חוויה, אושר, משפחה. בעצם הם לא מגלים לך משהו מאוד בסיסי- הם ממש סובלים והם רוצים שתסבול גם אתה יחד אתם. וכשיש לך ילדים אתה מוצא את עצמך בדיוק באותו מצב מוזר, שבו אתה רוצה שלכמה שיותר אנשים שאתה מכיר יהיו ילדים - כדי שהם ידעו כמה אתה סובל. כשזה קורה להם אתה אומר להם מזל טוב והכל ושם אתה מוצא את השמחה האמתית - השמחה לאיד- כמה קשה הולך להיות להם והם עוד לא יודעים...

זה מה שאתה מדמיין

זה מה שאתה מקבל

כשיש לך ילדים הנוסחה היא פשוטה: אם הילדים נהנים אתה נהנה, אם הם סובלים אתה סובל. ואתה תמיד מנסה, כמה שאפשר, שהם לא יסבלו. אתה נותן להם אוכל שלא יהיו רעבים, מים שלא יהיו צמאים, משחקים, חומרי יצירה, מוסיקה להנעים את זמנם, ואתה יוצא מהבית- לוקח אותם לטיולים, מביא איתך את כל הבית- מוצצים, חיתולים, בגדים להחלפה, כמויות של אוכל. אבל בכל זאת הם סובלים!

ואז מתחילות הבעיות....אתה מאשים את אשתך- אולי היא אשמה? בגללה הם בוכים. אולי היא שכחה משהו, אולי היא לא אמרה לך משהו שאתה צריך היית לדעת כדי שהם לא יסבלו. היא לא הכינה אותך מראש. זה בטח אשמתה. אשתך אומרת לך- אתה אשם. אתה לא מבין, לא מספיק עוזר בבית. כל היום הראש שלך בעבודה ולא בבית. רק אתה והאייפון שלך. אתם הגברים, רק מחפשים לכם צעצועים טכנולוגיים שיאפשרו לכם להתנתק. אוטיסטים.

אתה מבין שהסבל שלהם הוא כנראה בלתי נמנע. גם שלך. זאת אומרת הסבל שלך שקשור לסבל שלהם, בלי קשר לסבל שלך שהוא שלך מהחיים באופן כללי. בקיצור, זה כמו שאומרים. חוויה.

זהירות הדת הנבטוטית

בשנים האחרונות הולכת וצומחת בירושלים קבוצה דתית חדשה המקיימת אורך חיים דתי מיוחד במינו - היא הדת או הכת הנבטוטית. דת זו מתהדרת בכסות חילונית דקיקה ובהשקפות ליברליות ונאורות לכאורה, אך למעשה נוקטת בכללי חיים נוקשים ומחמירים המזכירים מקומות נידחים בעולם המאכלסים תרמילאים אובדי דרך שראו את האור.
בני הדת החדשה הם דוגמא לתופעות שמתחילות מעניין מבורך- "מחלות ובעיות בריאות" -אך איפשהו באמצע הדרך איבדו כיוון ולפעמים אף שפיות בסיסית. דווקא ההתייחסות לנושא רצינית אך יש פספוס כאשר לא מנתבים את התלונות על המצב הרפואי לנתיבים מועלים (כדוגמת בלוג זה).

הדת הנבטוטית מעמידה במרכז עולמה הרוחני את נושא האוכל והתזונה. האכילה היא בעיניהם כמפתח להבנת העולם ומשמעות החיים. כוהני הדת מורים על משטר מזון קפדני הכולל צומות ותעניות,שתיית תרכיזי דשא ועשבים שונים ושלילת מוצרי מזון מענגים וערבים לחך באופן עקרוני.

צלמו של האל נבטוט, ירושלים, המאה ה21 לספירה

כמו דתות אחרות גם דת זו מציגה דמון גדול ומאיים בעל אופי מופשט אשר צלמו הוא צלם חזיר - החזיר הקאפיטליסטי (את החזיר השוביניסטי הם דווקא הזניחו במקרה זה, שכן בעיקר הנשים הם אלו החולטות את תרכיזי העשבים ורוקחות את הנוזלים "הבריאים"). הקאפיטליסט מאיים לדרוס או לבלוע אותם בכל מקום שאליו הם ילכו. האיום הוא גדול שכן מבחינתם, רוב האנשים בעולם הם עבדיו ואינם מודעים לכך כלל. כמו שאמר לי זאת אחד מכהני הדת -"אתם עוד חיים בחושך".

כהני הדת טוענים ליכולת רבות מכפי שניתן לשער, מעבר לתובנות התזונתיות הם מיחסיים לעצמם סגולות ויכולות ריפוי ולעיתים מתכנים "הדוקטור" . אמצעי הריפוי, למרות היותם "טבעיים" בעליל, אינם שויים לכל נפש ולכל כיס. מרכזי הפולחן
(חנויות אורגניות, הומיאופטיה ונטורופאטיה) מציגים מוצרי צריכה שונים בדמויות בקבוקים קטנים וחומים עם כדוריות קטנות בפנים ועל גביהם מחירים בעלי שתי ספרות עם ספרת עשרות גבוהה במיוחד. כך שבנושאים אלו העולם הקאפיטליסטי אותו הם תוקפים הופך "באופן טבעי" לחלק אינטגרלי מהדת החדשה.

בהקשר זה חשוב לציין ולפתח מעט את היחס של בני הדת הנבטוטית לכסף ולחומריות. תרבות הצריכה, האינטרסים הכלכליים וכוחות השוק המאיימים הובילו את בני הכת ליחס של בוז וסלידה לכל חברה מסחרית ועמדה ברורה נגד הרצון והצורך להרוויח כסף. אנשים המעוניינים להרוויח כסף הם אנשים המחפשים מניפולציות שונות כדי להשתלט על רוחו של האדם במטרה לעשוק את הונו הפרטי ולחרב את טהרתו הרוחנית. זאת בעוד שרובם ככולם לא חוו מעולם קושי כלכלי או צורך אמיתי לפרנס את עצמם. יש להם ברוב המקרים פטרון כלכלי הורי או ירושתי אחר המזין את חשבון הבנק שלהם ומאפשר להם להמשיך ללגלג על העולם ולהשקיף עליו מהצד.

מדוע חשוב להיזהר מבני דת חדשה זו? קודם כל, מכיוון שאינם חפים מהתנשאות דתית רגילה. אך יותר מכך, בכל מקום שתבקש לפנק את עצמך בבורקס או בכל חטא תזונתי מענג אחר, עלול לפרוץ לתודעתך אחד מחברי הדת ובעצה חברית יסביר לך כי אתה הורג את עצמך, מרעיל את ילדיך ושמחלות קשות ומסוכנות עושות את דרכם אל גופך וזוחלות בעורקיך. הם גם יאמרו לך כי ב"מדינות מתוקנות" הדבר אותו אתה מבקש להכניס אל גופך הוא מחוץ לחוק וכבר מזמן פסלו אותו למאכל אדם. במקרים רבים תוכל למצוא את עצמך מזועזע כאשר אותו אדם ממש יזמין אותך להצטרף אליו לסיגריה או יזיל מעט ריר על חולצתו למראה שקית תפוצ'יפס שתאחוז בידך.