יום שבת, 26 במרץ 2011

ילדים זה שמחה (לאיד)

כשאין לך ילדים אתה שומע מכל מיני אנשים קרובים שאומרים לך, שילדים זה מדהים, חוויה, אושר, משפחה. בעצם הם לא מגלים לך משהו מאוד בסיסי- הם ממש סובלים והם רוצים שתסבול גם אתה יחד אתם. וכשיש לך ילדים אתה מוצא את עצמך בדיוק באותו מצב מוזר, שבו אתה רוצה שלכמה שיותר אנשים שאתה מכיר יהיו ילדים - כדי שהם ידעו כמה אתה סובל. כשזה קורה להם אתה אומר להם מזל טוב והכל ושם אתה מוצא את השמחה האמתית - השמחה לאיד- כמה קשה הולך להיות להם והם עוד לא יודעים...
זה מה שאתה מדמיין


זה מה שאתה מקבל

כשיש לך ילדים הנוסחה היא פשוטה: אם הילדים נהנים אתה נהנה, אם הם סובלים אתה סובל. ואתה תמיד מנסה, כמה שאפשר, שהם לא יסבלו. אתה נותן להם אוכל שלא יהיו רעבים, מים שלא יהיו צמאים, משחקים, חומרי יצירה, מוסיקה להנעים את זמנם, ואתה יוצא מהבית- לוקח אותם לטיולים, מביא איתך את כל הבית- מוצצים, חיתולים, בגדים להחלפה, כמויות של אוכל. אבל בכל זאת הם סובלים!

ואז מתחילות הבעיות....אתה מאשים את אשתך- אולי היא אשמה? בגללה הם בוכים. אולי היא שכחה משהו, אולי היא לא אמרה לך משהו שאתה צריך היית לדעת כדי שהם לא יסבלו. היא לא הכינה אותך מראש. זה בטח אשמתה. אשתך אומרת לך- אתה אשם. אתה לא מבין, לא מספיק עוזר בבית. כל היום הראש שלך בעבודה ולא בבית. רק אתה והאייפון שלך. אתם הגברים, רק מחפשים לכם צעצועים טכנולוגיים שיאפשרו לכם להתנתק. אוטיסטים.

אתה מבין שהסבל שלהם הוא כנראה בלתי נמנע. גם שלך. זאת אומרת הסבל שלך שקשור לסבל שלהם, בלי קשר לסבל שלך שהוא שלך מהחיים באופן כללי. בקיצור, זה כמו שאומרים. חוויה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה