לגרד או לא לגרד זו השאלה

אני צריך פתרון. אני חונכתי על כך שאם מגרד לך אתה צריך להתאפק. לא לגרד, עד שהגירוד עובר מעצמו וכך להימנע ממצב שבו אתה מגרד את עצמך לדעת עד שאתה נפצע. האמת היא, שראיתי את זה קורה לאנשים מסויימים וזה בהחלט לא נעים. אשתי, שבחרה בדרך הדוניסטית יותר בחיים, טוענת שהגירוד הוא הכרחי. אם הגוף מבקש את הגירוד, איך אנחנו יכולים לא לספק לו אותו. לטענתה חוסר גירוד הוא סגפנות מיותרת.

יש אנשים שמגדילים לעשות וקונים מעין מקל בצורת כף יד שמגרד את עורם במקומות שקשה או שהם מתעצלים להגיע אליהם.

לאחרונה אני מתמודד עם בעיה קשה, שכבר סיפרתי עליה בפוסטים קודמים שכתבתי, אך היא הולכת ומחריפה והרפואה המודרנית וההומיאופטית עומדות משתאות אל מולה ולא נותנות לי פתרון. הבעיה היא שיש לי גירוד איום ונורא ברגלים אשר איננו נובע משום דבר פיזי. לא עקיצות, לא גירוי בעור- כלום. לטענת רופאת המשפחה שלי מדובר בבעיה במערכת העצבים אשר משגרת תגובה שגויה למוח כאילו יש סיבה לגירוד, כאשר למעשה הרגלים בסדר גמור. לגירוד הזה יש שם- גירוד נוירלוגי. והוא מתסכל פי כמה. מכיוון שלא ברור כמה הוא עוד עומד להחריף, מתי זה לעזאזל יגמר, והכי גרוע- מהו הפתרון ?

אם יש לכם מושג מה כדאי לעשות - אנא שתפו אותי